בין הורים לילדים

אני משתדלת לעשות לילדים סדר יום ולהשקיע בהם, אבל בתוך תוכי לא טוב לי, כל הזמן שאני איתם אני רק מסתכלת על השעון ומחכה שהזמן

אנחנו הורים לארבעה ילדים קטנים, שכל הזמן רבים, אנחנו מלמדים אותם לסיים כל מריבה בבקשת סליחה, נדמה לנו, שהם מבקשים סליחה רק מהפה ולחוץ ולא

כשהילד שלנו בן 7 לא מקבל מה שהוא רוצה באותו רגע הוא מתחיל לבכות, לצעוק ולהשתולל. מה לעשות?

הבת הבכורה שלי לומדת בבי"ס על-יסודי ותקופת המבחנים בעיצומה. שוב עולה בתוכי הדילמה: עד כמה להיות מעורבת? האם לתת לה להתמודד בעצמה עם האתגרים שלה?

ביתנו הבכורה מטרידה אותנו, כל דבר שלא הולך לה בצורה מושלמת גורם לה להתקף זעם והתפרצות של בכי בלתי נשלט, ניסינו לעודד אותה ולהסביר שזה

איך אפשר לשמור על שיגרת השינה של הילדים בחופשת הפסח, כאשר יש המון נסיעות, ימים מחוץ לבית, ארוחות ערב מאוחרות, בפרט לאור המעבר לשעון קיץ,

כמו בכל בית לפני פסח, גם אצלנו יש עבודות ומשימות רבות (בישולים, קניות, כביסות, ניקיון וכו'). בעלי ואני מרגישים שהילדים צריכים להיות שותפים, אבל לא

אנחנו הורים לחמישה ילדים ברוך השם והיינו רוצים לקבל הדרכה איך להעמיק את הקשר עם הילדים ולהיות דמויות משמעותיות עבורם. יפעת קליין - מטפלת זוגית

הילד קשור אליי מאוד ומאז שהוא נולד לא חזרתי לעבוד, אני נמצאת איתו כל הזמן. עד היום לא הצלחתי להשאיר אותו עם שמרטפית או לשלב

הילדה שלי בת 4 מגיעה אליי כל לילה למיטה. זה מפריע לי מאוד לישון. הבעיה היא שכבר אין לי כוח לריב איתה על זה ולקום

אני אימא לחמישה ילדים מקסימים בני שנה עד 10. הקושי שלי הוא עם הבת שלי הבכורה. אני בעצמי בכורה ואני מרגישה שהיא מאוד מזכירה לי

אנחנו הורים לחמישה ילדים קטנים ומוצאים את עצמינו כל היום עסוקים בויכוחים ובמאבקים איתם.. צירוף המילים "לא בא לי" נשמע בבית עשרות פעמים ביום... אנחנו